שאלה שאלה, נהיה רגע רציניים ונשאל את עצמנו כיצד מוצגת דומת האב. לאלו מאיתנו שהייתה דמות אב חיובית זה פשוט. יש לכם מודל לחיכוי. אך ישנם מקורות נוספים מהם אנחנו מקבלים הצגה של דמות האב.
את המשך הדברים אכתוב לאלו מאיתנו שדמות האב לא הייתה חיובית.
תעצורו רגע ותחשבו, איך אתם רואים מה זה אומר להיות אבא. יתכן ותזכרו בפרסומת שבה האבא הוא כמו משרת בבית או ליצן, או דמות בסרט שהאבא הוא רודן ואלים. או אולי יעלו לכם זכרונות על אבא שלא נמצא, מרביץ, אדיש.
אני אהיה ההפך הגמור ממה שאבא היה, זה הפתרון. אם אני אהיה שונה ממה שאבא היה אז אני אהיה בסדר, כי בעצם אני שונה ממנו אז עכשיו אני טוב. אז זהו שלא, דמות הפוכה לדמות קומית היא עדיין דמות קומית. אם ניקח את התכונות הנגדיות למה שהיו לאבא, נניח אבא היה כועס, אז אנחנו לא נכעס לעולם. תמיד נהיה שמחים ומאושרים, נמצא הפתרון. אז בוא נראה איך זה יתקדם. עכשיו שאתם הכי נחמדים שיש אז אתם מאפשרים לאנשים לחצות גבולות כי אתם נחמדים. הילד שלכם יסתכל עליכם והוא ירצה להיות ההפך מאיתנו.
אז איך אבא צריך להיות? ממורכז, מאופס, איך שתבחרו לנסח את זה. הוא יגיב בכעס כשצריך ובנחמדות כשצריך. הוא מכיר את הקצוות של הרגשות וההתנהגויות והוא יכול להתאים את איך שהוא מגיב למצב.
פשוט, אבל למי מאיתנו שחרט על דיגלו אנ לעלום לא אהיה כמו אבא, לא מכיר את עצמו. כול התכונות שאנחנו לא מכירים נמצאות עדיין. אנחנו לא למדנו איך להתמודד איתם. אם אנחנו מפחדים שכול פעם שמופיע בנו כעס אנחנו הופכים להיות אבא. כדאי שנלמד להכיר את התכונות שדיכאנו בעצמנו. כשנכיר את הקצוות ונדע להתמודד איתן, נדע לכוון את הילד שלנו.